הנחת עשרה פתיתי חמץ בבדיקת חמץ- נקודות לשיעור
א' ניסן תשס"ט, 26.3.09
1. מבוא
Ÿ בדיקת חמץ יסודה מדרבנן, כיוון שמדאורייתא מספיק ביטול. (גמ' פסחים, מקור 1)
Ÿ על הבדיקה נקבעה ברכת "על ביעור חמץ" (שו"ע, מקור 2). למה?
Ÿ ב"י (מקור 3) בשם הרא"ש- הבדיקה היא תחילת הביעור ואינה תכלית המצווה, ולכן יש לברך בנוסח זה דווקא. גמר המצווה- ביעור חמץ.
2. המנהג
Ÿ הרמ"א (מקור 4) מביא מנהג אשכנזי להניח פתיתי חמץ.
הנימוק- כדי שלא תהיה ברכה לבטלה אם לא ימצא חמץ בבדיקה.
אעפ"כ, גם אם לא נמצא חמץ, הברכה אינה לבטלה כי דעתו של המברך היא לבער חמץ, אם יימצא כזה.
3. המתנגדים למנהג
מנהג נשים- הראב"ד בשו"ת תמים דעים (מקור 5) (ועוד פוסקים המובאים אצל הציץ אליעזר)
שיטת הט"ז (מקור 6)- אפילו עדיף שלא לפזר חמץ, שמא ישכח היכן הניח.
ברכה לבטלה אין כאן, כיוון שודאי יבער מחר חמץ?
ומי אמר שיהיה לו מחר חמץ בוודאות? החמץ שנשאר לאכילה בבוקר י"ד ניסן (משבצות זהב)
ארחות חיים(מקור 7)- המצווה היא לבער חמץ אם נמצא.
שו"ע הרב (מקור 8)- המצוה היא לבדוק חמץ ולחפש אחריו, ואם לא מצא- אין בכך כלום (הציץ אליעזר מביא סברה זו בשם המהר"ם חלוואה- המצווה היא לחפש אחר החמץ)
התנגדות פרקטית:
ברית כהונה (מקור 9)- בדיקת חמץ הופכת למרדף אחר הפתיתים והתעלמות מחיפוש משמעותי אחר חמץ.
קצש"ע- בדיקת חמץ הופכת לקיבוץ וליקוט הפתיתים.
4. מקורות המנהג
קבלה- בשם האר"י (מקור 10)
ישנה מח' האם באמת האר"י הורה על מנהג זה: היעב"ץ טוען שלא. מאידך, הדברים מובאים אצל ר' חיים ויטאל.
עשרה פתיתי החמץ הם כנגד עשרה כתרים של סיאוב (מאסבותא) המקבילה ההופכית לעשר הספירות, וביעור פתיתי החמץ הוא סוג של סמל של ביעור הטומאה והסיאוב.
יסוד למדני למנהג, הקשור לשאלת הברכה לבטלה:
האם בהעדר חמץ נמצא תחשב הברכה על בדיקת חמץ כברכה לבטלה? (הגר"א, מקור 11)
מח' ר"י-ר"ת ביחס לברכה על שינה בסוכה. ר"י סובר שאין לברך מחשש שמא לא יירדם והברכה תהיה לבטלה. ר"ת חולק וסבור שברכת "לישב בסוכה" בסעודה פוטרת את כל פעולות האדם שנערכות בסוכה. (הרא"ש, מקור 11.ב.)
יסוד המח': האם ברכה על פעולה שאינה ודאית תחשב ברכה לבטלה במצב של אי-קיום הפעולה?
לדעת הגר"א, גם אם לא נמצא חמץ הברכה לא תחשב כברכה לבטלה ולכן אין צורך להקפיד על הנחת פתיתים. ראיות נוספות הן מבדיקת חמץ בעיצומו של החג, שברור שלא נניח חמץ לשם מציאתו ואעפ"כ מברכים (מקור 11.ג.) וכן ראיה מברכת 'המפיל' הנאמרת קודם השינה, אע"פ שייתכן ולא יירדם.
5. טעמי המנהג
טעם מחשבתי- רוחני (עבודת ישראל, מקור 12): רמז ליצה"ר הקיים אצל כל אדם, ואין תיקון וניקיון מוחלט. תמיד בדיקה וחיפוש יניבו תוצאות.
מהרי"ל (מקור 13): מציאה של חמץ גמור מסייעת לזכור לבער את החמץ למחרת היום.
ציץ אליעזר (מקור 14)- חידוש! חלק ממרכיבי המצווה הוא לא רק לחפש חמץ אלא למצוא חמץ! ולכן יש להניח פתיתים.
6. הלכות הנחת חמץ ושרפתו
- הנחת חמץ נוקשה ע"מ שלא יתפזר- מהרי"ל (מקור 13)
- חתיכות בגודל פחות מכזית, כדי שיוכל לבטלם אם תאבד חתיכה. (מקור 16)
- שרפת הכלי ששימש לאיסוף החמץ (מהרי"ל ור' אייזיק טירנא - מסייע לזכור לבער את החמץ, גם בהיעדר חמץ שנמצא בבדיקה)
- ראוי לשרוף את החמץ בשיירי מצווה אחרת: לולב של סוכות (יש מנהג להשתמש גם בפתילות ובשיירי השמן מחנוכה)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה