בס"ד
לעילוי נשמת ר' יוסף אליהו גרינברגר בן ר' יששכר בערש ז"ל
'אומן שעשאני'/מס' תענית כ.
"והכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה במים" (מלכים א יד)-
אמר רב יהודה אמר רב: לברכה, דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מאי דכתיב (משלי כז):
"נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא"? טובה קללה שקילל אחיה השילוני את ישראל יותר מברכה שבירכן בלעם הרשע:
אחיה השילוני קללן בקנה, אמר להם לישראל: "והכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה", מה קנה זה עומד במקום מים וגזעו מחליף ושורשיו מרובין ואפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו אלא הולך ובא עימהן, דממו הרוחות עמד הקנה במקומו.
אבל בלעם הרשע בירכן בארז שנאמר (במדבר כד): "כארזים <עלי מים>", מה ארז זה אינו עומד במקום מים ואין גזעו מחליף ואין שורשיו מרובין אפילו כל הרוחות שבעולם נושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו, כיון שנשבה בו רוח דרומית עוקרתו והופכתו על פניו.
ולא עוד אלא שזכה קנה ליטול הימנו קולמוס לכתוב בו ספר תורה נביאים וכתובים
תנו רבנן: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז.
מעשה שבא רבי אלעזר ברבי שמעון ממגדל גדור מבית רבו והיה רכוב על החמור ומטייל על שפת נהר ושמח שמחה גדולה והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה.
נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר, אמר לו: "שלום עליך רבי" ולא החזיר לו.
אמר לו: "ריקה כמה מכוער אותו האיש, שמא כל בני עירך מכוערין כמותך".
אמר לו: "איני יודע אלא לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית".
כיון שידע בעצמו שחטא, ירד מן החמור ונשתטח לפניו ואמר לו: "נעניתי לך, מחול לי",
אמר לו: "איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית".
היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו. יצאו בני עירו לקראתו והיו אומרים לו: "שלום עליך רבי רבי מורי מורי",
אמר להם: "למי אתם קורין רבי רבי?"
אמרו לו: "לזה שמטייל אחריך"
אמר להם: "אם זה רבי אל ירבו כמותו בישראל"
אמרו לו: "מפני מה?"
אמר להם: "כך וכך עשה לי"
אמרו לו: "אעפ"כ מחול לו שאדם גדול בתורה הוא"
אמר להם: "בשבילכם הריני מוחל לו ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן"
מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז..
'ואמר רבי חנינא בר אידי:
למה נמשלו דברי תורה למים, דכתיב: "הוי כל צמא לכו למים"
לומר לך: מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך,
אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה.' (תענית ז ע"א)
מהר"ל. נתיבות עולם ב'. נתיב הענוה / פרק ז'
ולכך אמר שבא ממגדל גדר שנקראת התורה בשם זה כי יש בתורה המעלה העליונה שנרמז בשם מגדל שהוא גבוה למעלה, והתורה היא נבדלת מכל העולם כמו הגדר הזה שהוא נבדל מן רשות הרבים, ומפני כך בעל התורה יש בו קצת גאוה שרואה עצמו ג"כ גבוה ונבדל משאר הבריות. ור"א בשביל שלא היה נזהר ונשמר מאד מן הגאוה בא אל דבר הזה שאמר כמה מכוער אדם זה, והיה מבזה הבריאה שהיא מן הש"י ודבר זה אין ראוי לגדול בתורה כמו שהיה ר"א בעל תורה... ופירש"י כי זה האדם שנזדמן לו היה אליהו ז"ל וכדי להציל אותו מן החטא עשה לו אליהו ז"ל דבר זה אליו שידע שחטא, וכמו שאמר אח"כ אליו ובלבד שלא ירגיל לעשות כך. וכאשר ידע שחטא אמר לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז, ויותר הוי ליה לדרוש הוי שפל רוח בפני כל האדם, אבל הפי' כי הגיע לזאת המדה בשביל מדרגה ומעלת התורה, ועל זה אמר שהת"ח אשר עלה למעלת התורה יהיה רך כמו קנה כי הקנה כאשר עולה מעלה כל עוד שעלה כופף ראשו, וזהו בשביל שהוא רך כופף את קומתו, והארז הוא הפך זה מפני שהוא קשה כל עוד שהוא מתעלה הוא זקוף ואינו כפוף ודברים אלו מבוארים
ר' אלעזר בן ר' שמעון בא ממגדל גדר מבית רבו.
והיה רוכב על חמור ומטייל על שפת הנהר
היה מטייל אחריו.
נזדמן לו אדם אחד מכוער ביותר
כיוון שהגיע לעירו יצאו אנשי עירו לקראתו
אמר לו: שלום עליך רבי
אמרו לו: שלום עליך רבי רבי מורי מורי
לא החזיר לו
אמר להם: למי אתם קוראים רבי
אמרו לו: לזה שמטייל אחריך
אמר לו: ריקא שמא כל בני עירך מכוערין כמותך
אמר להם: אם זה רבי אל ירבו כמותו בישראל.
אמר לו: לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית
אמרו לו: מה עשה לך
אמר להם: כך וכך עשה לי
כיוון שידע בעצמו שחטא ירד מן החמור
ונשתטח לפניו.
אמר לו : נעניתי לך מחול לי.
אמרו לו: אף על פי כן מחול לו
אמר לו: איני מוחל לך עד שתלך ותאמר
לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית
אמר להם: הריני מוחל לו ובלבד שלא
יהא רגיל לעשות כן
מיד נכנס ר' אלעזר לבית המדרש ודרש: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז.
לעילוי נשמת ר' יוסף אליהו גרינברגר בן ר' יששכר בערש ז"ל
'אומן שעשאני'/מס' תענית כ.
"והכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה במים" (מלכים א יד)-
אמר רב יהודה אמר רב: לברכה, דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מאי דכתיב (משלי כז):
"נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא"? טובה קללה שקילל אחיה השילוני את ישראל יותר מברכה שבירכן בלעם הרשע:
אחיה השילוני קללן בקנה, אמר להם לישראל: "והכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה", מה קנה זה עומד במקום מים וגזעו מחליף ושורשיו מרובין ואפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו אלא הולך ובא עימהן, דממו הרוחות עמד הקנה במקומו.
אבל בלעם הרשע בירכן בארז שנאמר (במדבר כד): "כארזים <עלי מים>", מה ארז זה אינו עומד במקום מים ואין גזעו מחליף ואין שורשיו מרובין אפילו כל הרוחות שבעולם נושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו, כיון שנשבה בו רוח דרומית עוקרתו והופכתו על פניו.
ולא עוד אלא שזכה קנה ליטול הימנו קולמוס לכתוב בו ספר תורה נביאים וכתובים
תנו רבנן: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז.
מעשה שבא רבי אלעזר ברבי שמעון ממגדל גדור מבית רבו והיה רכוב על החמור ומטייל על שפת נהר ושמח שמחה גדולה והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה.
נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר, אמר לו: "שלום עליך רבי" ולא החזיר לו.
אמר לו: "ריקה כמה מכוער אותו האיש, שמא כל בני עירך מכוערין כמותך".
אמר לו: "איני יודע אלא לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית".
כיון שידע בעצמו שחטא, ירד מן החמור ונשתטח לפניו ואמר לו: "נעניתי לך, מחול לי",
אמר לו: "איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית".
היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו. יצאו בני עירו לקראתו והיו אומרים לו: "שלום עליך רבי רבי מורי מורי",
אמר להם: "למי אתם קורין רבי רבי?"
אמרו לו: "לזה שמטייל אחריך"
אמר להם: "אם זה רבי אל ירבו כמותו בישראל"
אמרו לו: "מפני מה?"
אמר להם: "כך וכך עשה לי"
אמרו לו: "אעפ"כ מחול לו שאדם גדול בתורה הוא"
אמר להם: "בשבילכם הריני מוחל לו ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן"
מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז..
'ואמר רבי חנינא בר אידי:
למה נמשלו דברי תורה למים, דכתיב: "הוי כל צמא לכו למים"
לומר לך: מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך,
אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה.' (תענית ז ע"א)
מהר"ל. נתיבות עולם ב'. נתיב הענוה / פרק ז'
ולכך אמר שבא ממגדל גדר שנקראת התורה בשם זה כי יש בתורה המעלה העליונה שנרמז בשם מגדל שהוא גבוה למעלה, והתורה היא נבדלת מכל העולם כמו הגדר הזה שהוא נבדל מן רשות הרבים, ומפני כך בעל התורה יש בו קצת גאוה שרואה עצמו ג"כ גבוה ונבדל משאר הבריות. ור"א בשביל שלא היה נזהר ונשמר מאד מן הגאוה בא אל דבר הזה שאמר כמה מכוער אדם זה, והיה מבזה הבריאה שהיא מן הש"י ודבר זה אין ראוי לגדול בתורה כמו שהיה ר"א בעל תורה... ופירש"י כי זה האדם שנזדמן לו היה אליהו ז"ל וכדי להציל אותו מן החטא עשה לו אליהו ז"ל דבר זה אליו שידע שחטא, וכמו שאמר אח"כ אליו ובלבד שלא ירגיל לעשות כך. וכאשר ידע שחטא אמר לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז, ויותר הוי ליה לדרוש הוי שפל רוח בפני כל האדם, אבל הפי' כי הגיע לזאת המדה בשביל מדרגה ומעלת התורה, ועל זה אמר שהת"ח אשר עלה למעלת התורה יהיה רך כמו קנה כי הקנה כאשר עולה מעלה כל עוד שעלה כופף ראשו, וזהו בשביל שהוא רך כופף את קומתו, והארז הוא הפך זה מפני שהוא קשה כל עוד שהוא מתעלה הוא זקוף ואינו כפוף ודברים אלו מבוארים
ר' אלעזר בן ר' שמעון בא ממגדל גדר מבית רבו.
והיה רוכב על חמור ומטייל על שפת הנהר
היה מטייל אחריו.
נזדמן לו אדם אחד מכוער ביותר
כיוון שהגיע לעירו יצאו אנשי עירו לקראתו
אמר לו: שלום עליך רבי
אמרו לו: שלום עליך רבי רבי מורי מורי
לא החזיר לו
אמר להם: למי אתם קוראים רבי
אמרו לו: לזה שמטייל אחריך
אמר לו: ריקא שמא כל בני עירך מכוערין כמותך
אמר להם: אם זה רבי אל ירבו כמותו בישראל.
אמר לו: לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית
אמרו לו: מה עשה לך
אמר להם: כך וכך עשה לי
כיוון שידע בעצמו שחטא ירד מן החמור
ונשתטח לפניו.
אמר לו : נעניתי לך מחול לי.
אמרו לו: אף על פי כן מחול לו
אמר לו: איני מוחל לך עד שתלך ותאמר
לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית
אמר להם: הריני מוחל לו ובלבד שלא
יהא רגיל לעשות כן
מיד נכנס ר' אלעזר לבית המדרש ודרש: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה