דף נקודות לשיעור
1. הפטרות התשובה בחלק ישיר מהפטרות הנחמה:
החורבן מחייב תגובה מכופלת: מחד אבלות, מאידך- תשובה. [הרמב"ם בהל' תעניות]. קריאת ההפטרות של התשובה בעשי"ת נובעת מ"מחייב" כפול: יש אלמנט של תשובה שעה שהקב"ה קרוב [רמב"ם בהל' תשובה], ומנגד, זהו המשך של נחמות החורבן. (להעיר, שאצל הרמב"ם תשובה בעשי"ת היא רק קיום ייחודי שהוא חלק של מצוות התשובה הכללית, בעוד אצל ר"י בשעיר תשובה, תשובה בעשי"ת היא מצווה מיוחדת).
2. מחלוקת ר"ת ורבנו משולם:
מתי קוראים הפטרת "שובה"? האם תמיד היא תבוא קודם ליוהכ"פ (שיטת רבנו משולם) או שבמצב כמו השנה, שישנה שבת בין יוהכ"פ וסוכות, נקרא בשבת "דרשו ה'" (שיטת ר"ת)?
3. השוני בין הפטרת "דרשו" והפטרת שובה":
דרשו- דרישת ה', חיפוש אחר האלוקות. עזיבה של מחשבת החטא, הדרגה הגבוהה ביותר של הדבקות בקב"ה.
שובה- חזרה לה' מתוך אילוץ, כישלון בעוון. הסתמכות על הגויים, אשור, שלא הניבה תוצאות מקוות. [כולל הפס' מראשית ספר הושע]. פס' הסיום עמום "פושעים יכשלו בם".
3.ב. מהי תשובה-
לרוב, תשובה היא חזרה אל עצמך, שיבה למקום האמיתי של האדם. כך הרמב"ם בהל' תשובה. מאידך, תשובה היא בפשטות שיבה לקב"ה, כמו שיבה אל אב ואם לאחר נתק ממשוך, שלעולם יקבלו אותך חזרה, כפי שאתה. [רש"י על הושע י"ד- אינן ראויים...].
4. למה שבו ישראל בתשובה ביואל ובהושע?
יואל- מכת ארבה, הושע- מכת חרב. שתי מכות עליהם מתענים כמובא במס' תענית.
5. למה הקב"ה גואל את ישראל?
א. חמלה כפשוטו, כחמלת אב ואם.
ב. חילול ה'.
ג. ברית אבות, בעיקר בולט בפס' המצורפים מספר מיכה.
6. סיוג לתזה הכללית:
ביואל יש מגמה של ראשית חזרה בתשובה. אספת העם לצום.
7. שני מודלים לתשובה:
א. תשובה מעולה- הפטרת דרשו, הפטרת יום א' דר"ה- חנה ועלי (מציאות של דרישת ה' ברמה הגבוהה ביותר), הפטרת יוהכ"פ בוקר.
ב. תשובה נמוכה, מתוך צרה ומצוק, וחמלת ה' כחסד ולא כזכות- הפטרת שובה, הפטרת יום ב' דר"ה, הפטרת יונה [תשובה בשל איום מוחשי].
8. בחזרה לרבנו משולם ור"ת:
ר"ת- בעשי"ת יש להזכיר תשובה מעלייתא.
ר' משולם- גם תשובה נמוכה שמיה תשובה. א"א להציב דרישות כ"כ גבוהות לעמ"י. נסתפק במה שיש כרגע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה