ברכת הלבנה: זמנה, נוסחה והלכותיה - נקודות למעביר השיעור, ע"ש יתרו, תש"ע

ברכת הלבנה - זמנה, נוסחה והלכותיה

ע"ש פר' יתרו תש"ע, 4.2.10

א. מקור השם קידוש לבנה - מקור 1, מדרש רבה: המאורות, לבנה וחמה, הם חלק ממתנות הקידושין של הקב"ה ועמ"י.

ב. זמן ברכת לבנה:
I. בלילה הראשון של החודש - שיטת הירושלמי (מקור 2) "בחידושה", רש"י בסנהדרין מ"א: (מקור 3.ב.) עיקר הדיון בסנהדרין הוא דווקא הצד השני: מתי סוף זמנה של ברכת הלבנה, רמב"ם (מקור 4)

II. מוצאי שבת - מסכת סופרים (מקור 5).
· הצעת גרטנר: במוצ"ש יש מעמדיות חגיגית. במוצ"ש ניתן לקיים רוב עם, בהדר ובחגיגה. בכך יש דמיון לקידוש החודש.
בימי עבר, היתה סכנה בקידוש החודש, שנתפס כסמל יהודי לאומי. יכול להסביר את נוסח הברכה "תפול עליהם אימתה ופחד" שנועד לחזק את ידיהם של אלו המקדשים את החודש ולא נרתעים מן הסכנה.

· במוצ"ש אדם עדיין בבגדיו הנאים, וכך ראוי בקבלת פני שכינה (כלבו).

· זכר לחורבן הבית, שהיה במוצ"ש, ויצאה השכינה לגלות. ולכן אומרים "עתידין להתחדש כמותה" (פרי עץ חיים, בשם ר' חיים ויטאל).

III. שיטת ראשוני אשכנז להקפיד על קידוש לבנה במוצ"ש- או"ז (מקור 6), מנהיג (מקור 7).

רבנו מנוח (מקור 8) מביא את שיטת הפוסקים (רי"ף ורמב"ם, לדעת המהדיר), שחולקים כיוון שלא מעוניינים לדחות מצווה ממועד ראשוני לקיומה.

מהר"ם רוטנבורג לא הקפיד בכך, אלא נהג לומר ברכת הלבנה גם בימי חול (הגה' מימוניות, מקור 9)

תרומ"ד (מקור 10) מציע חלוקה בין מוצ"ש מרוחק ומוצ"ש קרוב לר"ח.

ג. "משתתבשם" שימוש בבשמים במוצ"ש: כלבו, מאירי (מקור 11).
עד שיתמתק אורה של הלבנה "בסומי קלא" - ר' יונה במס' ברכות (מקור 12).

ד. ג' או ז' לחודש -
שיטת שו"ע ע"פ המקובלים - ז' לחודש (מקור 13) + הנמקה בב"ח (מקור 14).
החולקים - ג' לחודש.

ה. נוסח הברכה - שמות רבה (מקור 15): מחדש חדשים, מקדש חדשים, מקדש ישראל.
קדושת החודש נובעת מקדושת עמ"י, שהוא זה שמסורה לו הסמכות לחדש ולקדש את החודשים.

ירושלמי (מקור 2) - עושה בראשית/מחדש חודשים, מקדש ישראל מחדש חדשים, מקדש ישראל וראשי חודשים.

גמ' בסנהדרין - שיטת רב יהודה.

הצעתנו: בזמן המשנה מדובר בברכת השבח, נלוות למעמד מלא של קידוש החודש. כיום זו ברכה תחליפית לקידוש החודש.

· "דוד מלך ישראל חי וקים" (מקור 16) - נוטריקון "ראש חודש" + נמשל דוד ללבנה שמלכותו מוסיפה ופוחתת ומוסיפה (רמ"א, מקור 19).

· עלינו לשבח - תיקן יהושע בן נון שנמשל ללבנה (פני משה כאור חמה, פני יהושע כלבנה).

· 'שלום עליכם' -

א. לאחר שאמר על האויבים "תפול עליהם", פונה לחבריו ומדגיש את האחווה והרעות בעמ"י.
ב. הלבנה נענשה ומתמעטת כיוון שקנאה בחמה. כדי "לכפר" על חטא הקנאה של הלבנה, מרבים שלום בין איש לרעהו.

· לא לקדש את הלבנה תחת גג - מהרי"ל (מקור 17) חושש לטומאת אוהל [בעת קיבוץ של מס' רב של אנשים, הנאספים יחד לקבל פני שכינה].

· לצאת החוצה לרחוב, כמו שמקדמים מלך- ב"ח (מקור 18).

· לא להביט בלבנה, מלבד מבט חטוף, כדין מי שמביט בכהנים המברכים את העם בזמן הבית, כששורה שכינה עליהם.

· שמחה וריקודים - רמ"א (מקור 19)

ו. ברכת הלבנה בשבת ויו"ט
· מהרי"ל (מקור 20)- חשש ליציאה מן התחום של מטה, כשהולך לקדם את פני השכינה בתחום של מעלה.
· הרשב"א (מקור 21) - חולק.
· שער הציון - חושש לריקוד בשבת.
· ערוך השלחן (מקור 23) - אין טעם הלכתי אמיתי