הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת - פרסום הנס וזכר למקדש
עש"ק 'תולדות' תש"ע
מש' ריין, קרני-שומרון
הדלקה ביתית
- תקנת חז"ל המקורית (מגילת תענית) - הדלקה בבית, הדלקה משפחתית.
- כך גם נוסח הגמ' בשבת "וביתו" בית פיזי, בית מטאפורי (אישה, משפחה)
מנהג פרובנס
- המקור להדלקה בבי"כ: תשובת גאונים שנערכה בפרובנס.
- אזכור המנהג אצל בעל העיטור, גם הוא מפרובנס.
הדלקה בבי"כ - א. בפתח = כמו בבית, ב. באמצע= מקום מרכזי
ייתכן, והמח' במיקום החנוכיה היא מח' בדיני פרסומי ניסא הייחודי בבי"כ.
- המנהיג: 1. מקדש מעט, 2. פרסום נס גדול, מקום קיבוץ.
- המכתם: 1. פרסום הנס, 2. ללמד את סדר הברכות, 3. להוציא חובת הרואים, שאין להם בית.
- המאירי : פרסומי ניסא!
התנגדות למנהג
שבל"ק : בעיה עם הברכה, על הדלקה שאינה חובה ; בעיה עם היכולת להוציא ידי חובה אחרים, כאשר הם חייבים להדליק בעצמם.
התפשטות המנהג
- גרמניה: שו"ת מהר"ם מרוטנבורג - הדלקה לצד ארון הקודש (מרכז בי"כ)
- ספרד: ריטב"א - מנמק רק בפרסומי ניסא.
- אלג'יר: ריב"ש – עתה כבדה יד הגוים, וסכנה להדליק בחוץ, ולכן כדי לצאת חובת פרסומי ניסא מעבר לבני הבית, מדליקים בבי"כ.
זכר למקדש
- רבנו פרץ - דומיא דמנורה. מאוחר יותר העניין מיוחס לסמ"ק עצמו (טור).
א. טעם מצטרף להנמקות היסוד ההלכתיות (פרסום הנס, הוצאה יד"ח של הרואים, לימוד הברכות).
ב. זהו טעם יסודי בפני עצמו. אחד מהדברים שנהגו בהם "זכר למקדש".
איפה מצינו השוואות בין דיני מנורה ודיני חנוכה?
- הגמ' במס' שבת מנסה ללמוד מדין שמנים ופתילות במנורה לשבת, ומדין שבת לדין חנוכה.
- רש"י מסביר שמ"ד הדלקה עושה מצווה, משווה את דין הדלקת החנוכיה לדין המנורה במקדש, שהרי לא שייך במקדש דין הנחה כי המנורה במקומה מונחת תמיד.
- נוסח ברכת ההדלקה "להדליק" ולא "על הדלקת" - ראב"ד: עשו את הברכה כשל הברכה על הדלקת נרות במקדש.
- איסור הנאה מוחלט בנרות חנוכה מדין הנאה בקדשים כמו במקדש (בעה"מ, ר"ן [מתעוררת שאלת כ' הדמיון])
- הטבת הפתילות מדי לילה, בדומה למנורה (מאירי).
נפק"מ להשוואה למנורה במקדש
- איך מסדרים את החנוכיה עצמה בבי"כ? ממזרח למערב או מצפון לדרום? תרומ"ד ולאחריו דיונים ארוכים ברדב"ז, חת"ס, שבט סופר.
- גובה החנוכיה בבי"כ - 10 טפחים או 18 טפחים, כדין המנורה במקדש (שו"ת מור ואהלות).
- הדלקת נרות בין מנחה לערבית, כדין הדלקת המנורה לאחר תמיד של בין ערביים, קודם הקטר האימורים (בשם הרב ש"י הכהן).
- הדלקת נרות בבוקר בבי"כ (חוות יאיר) - לא מדין פירסומי ניסא אלא זכר להטבת הנרות שעשו החשמונאים בבוקר (שו"ת בנין שלמה).
דעת יחיד - כל התקנה כולה נתקנה מיסודה כזכר למקדש (מועדים וזמנים השלם)
שני אספקטים בחג החנוכה: ניצחון פיזי ורווחה רוחנית.
- פירסום הנס בראש חוצות = מצעד ניצחון, שדר לעולם שבחוץ.
- הדלקה בבית כנסת = זכר למקדש, אלמנט זיכרון המופנה פנימה, אל הציבור המתכנס בבית מקדש מעט. הנס משויך אך ורק למערכת ערכית דתית-רוחנית, מנותקת מן הרחוב ומן הסובבים.
בעת שיד האויבים כבדה עלינו, אנחנו לא מדליקים בראש חוצות, אלא מתכנסים פנימה, מדליקים בבית הכנסת.
- הסכנה הגדולה: נתק בין הדלקה של "זכר למקדש" לבין פרסומי ניסא לכל העולם כולו אודות הנס הפיזי (הרא"ל).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה