ליל ל"ג בעומר תשס"ח, 22.5.08
יסוד הדין- ויקרא כ"ג, י"ד (מקור 1)
אין לאכול מן התבואה החדשה שנזרעה בחורף קודם להנפת העומר ביום ט"ז ניסן.
מהי זריעה? השרשה בת שלושה ימים קודם הפסח. יש לזרוע עד שלושה ימים קודם הפסח על מנת שהנפת העומר תתיר את התבואה שנזרעה, לכשתיקצר.
מה פירוש "מושבותיכם" המופיע בפס'? (מקור 2, 3)
א. שיטת ר' ישמעאל- חיוב בדין 'חדש' הוא רק לאחר ירושה וישיבה בארץ של עמ"י.
ב. שיטת ר' עקיבא- בכל מקום בו יושבים ישראל נוהג איסור 'חדש', בין בארץ ובין בחו"ל.
האם חדש נוהג בחו"ל? - הדין במשנה ובגמ'.
1. משנת קידושין (מקור 3)- מח' ת"ק ור' אליעזר. נראה שלדעת ת"ק, אין 'חדש' בחו"ל, בעוד ר' אליעזר חולק.
2. משנת עורלה (מקור 4)- סתם משנה היא כשיטת ר' אליעזר, שחדש נוהג בחו"ל. לכאורה, במקום בו סתם משנה נוקטת כדעה במחלוקת, י"ל שהמח' הוכרעה כר' אליעזר. מאידך, ניתן לומר שלא ידוע לנו איזו משנה קדמה. אם משנת עורלה קדמה לקידושין, ת"ק בקידושין חולק על התנא בעורלה.
3. מחלוקת משולשת בסוגיה מנחות ס"ח (מקור 5):
החכמים
מתי אכלו מן התבואה החדשה
סברה למנהג, הן לעניין תוקף דין חדש בחו"ל והן לעניין יו"ט שני של גלויות
רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע
במוצאי ט"ז
· חדש בחו"ל מדרבנן.
· לא חוששים לספק יו"ט.
רבנן דבי רב אשי
בבוקר י"ז
· חדש בחו"ל מדאורייתא
· ריב"ז תיקן את איסור "יום ההינף כולו" רק ליום הינף ודאי ולא לספק.
רבינא
במוצאי י"ז
· חדש בחו"ל דאורייתא
· חשש לשיטת ר' יהודה במשנה, שהאיסור ביחס ליום ההינף כולו הוא מן התורה
הסוגיה עצמה לא מכריעה כמי נפסקה ההלכה.
פסיקת ההלכה (מקורות 5,6,7,8)- הלכה כרבינא:
רמב"ם- מדובר בדין דאורייתא, גם בחו"ל.
שו"ע- האיסור חל בתבואת ישראל ובתבואת נוכרי. [בשלב זה עוד לא נעסוק ברמ"א, שהוא סיכום שיטות פוסקי אשכנז]
פסיקת ההלכה באשכנז-
הצגת הבעיה: בארץ ישראל ובארצות דרומיות דומות כמו צפון אפריקה וספרד, הזריעה נעשית לאחר החורף, קודם הפסח. התבואה נקצרת לאחר הפסח ולא מתעוררת בעיית חדש. מאידך, בארצות צפוניות באירופה, ישנן שתי עונות של יבולי תבואה. חלק ניכר מין היבולים הם מזריעת האביב, לאחר הפסח, כאשר הקצירה היא בקיץ. במצב כזה, צריכים להמתין כמשך זמן רב מאוד על מנת שיחלוף ט"ז ניסן, יום הנפת העומר, והתבואה החדשה תותר למאכל.
¨ שיטת האו"ז (מקור 9)- חדש בחו"ל מדרבנן בלבד ולכן ניתן להקל בו בשעת הדחק. מתבסס על משנה במנחות, התולה את הבאת העומר מתבואת ארץ ישראל דווקא, ומכאן למד שתוקף דין חדש בחו"ל הוא דרבנן בלבד. לגבי שיטות האמוראים בסוגיה במנחות שסברו שחדש בחו"ל דאורייתא, מאריך בהוכחות שלא כך נפסק בהכרח בסוגיה, ושאין חובה לפסוק על פיהם.
שעת הדחק והחובה לקנות מתבואת הנוכרים הם שיקולים מרכזיים אצל האו"ז להקל בדין 'חדש'.
על פי האו"ז, שדות של ישראל בחו"ל- עדיין התבואה אסורה מדין 'חדש'.
¨ הגהות מיימוניות (מקור 10)- התבואה היא "ספק חדש": רוב התבואה משרישה קודם לפסח. כמו כן, יש יבוא ממדינות דרומיות, בהן אין בעיית חדש בתבואה. מביא את שיטת מהר"ם רוטנבורג, שהחמיר על עצמו שלא לאכול תבואה חדשה.
¨ הרא"ש בתשובה (מקור 11)- רוב הזרעים נזרעים קודם להנפת העומר. יש גם תבואה משנים קודמות. במציאות בה ברור שאין זריעה קודם הפסח, לא יכול היה הרא"ש לפסוק לחומרא, שמא העם לא יקשיב לדבריו.
¨ תרומת הדשן (מקור 12)- יר"ש יחמיר, אבל אין למחות בהמון העם הנוהג היתר.
¨ הטור (מקור 13)- פוסק להלכה שאיסור חדש נוהג מדאורייתא גם בחו"ל, גם אצל נוכרי, ומביא את תשובת אביו הרא"ש לעניין ספק ספיקא ב'חדש' ועל כך שאין להורות איסור.
¨ הרמ"א (מקור 8.א.)- סיכום שיטות הפוסקים האשכנזים האוחזים בשיטת ה/ספק ספיקא' בתבואות.
אין איסור חדש בתבואת נוכרי (שיטת הב"ח)
שיטת תוס' בקידושין (מקור 15)- חדש נוהג גם בתבואת נוכרי. לומד את הדין מן הסוגיה בירושלמי (עורלה, קידושין [מקור 14]), שם אומרת הגמ' שהמשנה לא הביאה את דין חלה, הנוהגת גם בחו"ל, כי אינה שייכת בעיסת נוכרי אלא בעיסת יהודי בלבד. לעומת זאת, ר"א מביא את דין חדש, ומכאן למדים שחדש נוהג גם בתבואות נוכרי ו יהודי.
הב"ח (מקור 16)- לדעתו, שאלת הגמ' בירושלמי מוסבת על דברי ת"ק, הקובע שעורלה וכלאיים תקפים גם בחו"ל.
לפי דברי הב"ח, שיטת ר' אליעזר היא שחדש אכן קיים בחו"ל, אבל רק אצל תבואות יהודים, ואילו תבואת הנוכרי מותרת.
הב"ח תמה על הטור שציטט מתשובת אביו הרא"ש, על פיה אכן יש בעיית 'חדש' בתבואת הנוכרים, והדרך לפיתרון בעיה זו הוא בשימוש ב"ספק ספיקא". הלוא הרא"ש לא פסק בפסקיו ש'חדש' שייך בתבואת נוכרי?!.
הט"ז, חתן הב"ח (מקור 17)- חולק על שיטתו ומעדיף להקל ב'חדש' תוך שימוש במח' התנאים במשנת קידושין ובעובדה שלא נפסקה הלכה בגמ' כר"א.
שיטת ערוך השולחן והמשנ"ב
המשנ"ב (מקור 18)- בעל נפש יחמיר על עצמו.
ערוך השולחן (מקור 19)-
1. ציטוט של שיטת האו"ז, לפיה חדש בחו"ל מדרבנן.
2. דחייה של שיטת הב"ח, לפיה אין איסור חדש בתבואת נוכרים.
3. בתבואה ברוסיה ברור לגמרי שאין ספק ומדובר בתבואה חדשה שנזרעה באביב, לאחר הפסח.
4. ע"פ שיטת האו"ז, גם שדות ישראל בחו"ל פטורים מחדש, למרות שהאו"ז עצמו לא כתב כך!
מח' חסידים ומתנגדים-
¨ שיטת הגר"א (מקור 20)- חולק על היתר הב"ח.
¨ חסידים מתירים 'חדש' ע"פ הב"ח. יש המסבירים זאת בכך שהב"ח היה בצעירותו רב בקהילת מז'יבוז', עירו של הבעש"ט, ובקהילת בעלזא, ועל כן החסידים פסקו כמנהג המרא דאתרא במקומם. (ציץ אליעזר, מקור 21)
מקורות לעיון והרחבה:
1. הרב נחמיה טיילור, דף מקורות ועיון בסוגיית חדש בחו"ל:
http://www.torahmitzion.org/portal/forum_posts.asp?TID=119
2. אביעד ברטוב, איסור חדש ואיסור חדש בחו"ל:
http://www.etzion.org.il/vbm/archive/yomyom/o/o19.php
http://www.etzion.org.il/vbm/archive/yomyom/o/o20.php
3. אוהד פיקסלר, חדש בחוץ לארץ, שיעורים במסכת מנחות: http://www.etzion.org.il/vbm
4. הרב בני לאו, 'מסע בארון הספרים ההלכתי: גלגולי מצוות "חדש" בתולדות ההלכה' בתוך מסע אל ההלכה: עיונים בין-תחומיים בעולם החוק היהודי (בית מורשה ירושלים 2003) עמ' 127.
יסוד הדין- ויקרא כ"ג, י"ד (מקור 1)
אין לאכול מן התבואה החדשה שנזרעה בחורף קודם להנפת העומר ביום ט"ז ניסן.
מהי זריעה? השרשה בת שלושה ימים קודם הפסח. יש לזרוע עד שלושה ימים קודם הפסח על מנת שהנפת העומר תתיר את התבואה שנזרעה, לכשתיקצר.
מה פירוש "מושבותיכם" המופיע בפס'? (מקור 2, 3)
א. שיטת ר' ישמעאל- חיוב בדין 'חדש' הוא רק לאחר ירושה וישיבה בארץ של עמ"י.
ב. שיטת ר' עקיבא- בכל מקום בו יושבים ישראל נוהג איסור 'חדש', בין בארץ ובין בחו"ל.
האם חדש נוהג בחו"ל? - הדין במשנה ובגמ'.
1. משנת קידושין (מקור 3)- מח' ת"ק ור' אליעזר. נראה שלדעת ת"ק, אין 'חדש' בחו"ל, בעוד ר' אליעזר חולק.
2. משנת עורלה (מקור 4)- סתם משנה היא כשיטת ר' אליעזר, שחדש נוהג בחו"ל. לכאורה, במקום בו סתם משנה נוקטת כדעה במחלוקת, י"ל שהמח' הוכרעה כר' אליעזר. מאידך, ניתן לומר שלא ידוע לנו איזו משנה קדמה. אם משנת עורלה קדמה לקידושין, ת"ק בקידושין חולק על התנא בעורלה.
3. מחלוקת משולשת בסוגיה מנחות ס"ח (מקור 5):
החכמים
מתי אכלו מן התבואה החדשה
סברה למנהג, הן לעניין תוקף דין חדש בחו"ל והן לעניין יו"ט שני של גלויות
רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע
במוצאי ט"ז
· חדש בחו"ל מדרבנן.
· לא חוששים לספק יו"ט.
רבנן דבי רב אשי
בבוקר י"ז
· חדש בחו"ל מדאורייתא
· ריב"ז תיקן את איסור "יום ההינף כולו" רק ליום הינף ודאי ולא לספק.
רבינא
במוצאי י"ז
· חדש בחו"ל דאורייתא
· חשש לשיטת ר' יהודה במשנה, שהאיסור ביחס ליום ההינף כולו הוא מן התורה
הסוגיה עצמה לא מכריעה כמי נפסקה ההלכה.
פסיקת ההלכה (מקורות 5,6,7,8)- הלכה כרבינא:
רמב"ם- מדובר בדין דאורייתא, גם בחו"ל.
שו"ע- האיסור חל בתבואת ישראל ובתבואת נוכרי. [בשלב זה עוד לא נעסוק ברמ"א, שהוא סיכום שיטות פוסקי אשכנז]
פסיקת ההלכה באשכנז-
הצגת הבעיה: בארץ ישראל ובארצות דרומיות דומות כמו צפון אפריקה וספרד, הזריעה נעשית לאחר החורף, קודם הפסח. התבואה נקצרת לאחר הפסח ולא מתעוררת בעיית חדש. מאידך, בארצות צפוניות באירופה, ישנן שתי עונות של יבולי תבואה. חלק ניכר מין היבולים הם מזריעת האביב, לאחר הפסח, כאשר הקצירה היא בקיץ. במצב כזה, צריכים להמתין כמשך זמן רב מאוד על מנת שיחלוף ט"ז ניסן, יום הנפת העומר, והתבואה החדשה תותר למאכל.
¨ שיטת האו"ז (מקור 9)- חדש בחו"ל מדרבנן בלבד ולכן ניתן להקל בו בשעת הדחק. מתבסס על משנה במנחות, התולה את הבאת העומר מתבואת ארץ ישראל דווקא, ומכאן למד שתוקף דין חדש בחו"ל הוא דרבנן בלבד. לגבי שיטות האמוראים בסוגיה במנחות שסברו שחדש בחו"ל דאורייתא, מאריך בהוכחות שלא כך נפסק בהכרח בסוגיה, ושאין חובה לפסוק על פיהם.
שעת הדחק והחובה לקנות מתבואת הנוכרים הם שיקולים מרכזיים אצל האו"ז להקל בדין 'חדש'.
על פי האו"ז, שדות של ישראל בחו"ל- עדיין התבואה אסורה מדין 'חדש'.
¨ הגהות מיימוניות (מקור 10)- התבואה היא "ספק חדש": רוב התבואה משרישה קודם לפסח. כמו כן, יש יבוא ממדינות דרומיות, בהן אין בעיית חדש בתבואה. מביא את שיטת מהר"ם רוטנבורג, שהחמיר על עצמו שלא לאכול תבואה חדשה.
¨ הרא"ש בתשובה (מקור 11)- רוב הזרעים נזרעים קודם להנפת העומר. יש גם תבואה משנים קודמות. במציאות בה ברור שאין זריעה קודם הפסח, לא יכול היה הרא"ש לפסוק לחומרא, שמא העם לא יקשיב לדבריו.
¨ תרומת הדשן (מקור 12)- יר"ש יחמיר, אבל אין למחות בהמון העם הנוהג היתר.
¨ הטור (מקור 13)- פוסק להלכה שאיסור חדש נוהג מדאורייתא גם בחו"ל, גם אצל נוכרי, ומביא את תשובת אביו הרא"ש לעניין ספק ספיקא ב'חדש' ועל כך שאין להורות איסור.
¨ הרמ"א (מקור 8.א.)- סיכום שיטות הפוסקים האשכנזים האוחזים בשיטת ה/ספק ספיקא' בתבואות.
אין איסור חדש בתבואת נוכרי (שיטת הב"ח)
שיטת תוס' בקידושין (מקור 15)- חדש נוהג גם בתבואת נוכרי. לומד את הדין מן הסוגיה בירושלמי (עורלה, קידושין [מקור 14]), שם אומרת הגמ' שהמשנה לא הביאה את דין חלה, הנוהגת גם בחו"ל, כי אינה שייכת בעיסת נוכרי אלא בעיסת יהודי בלבד. לעומת זאת, ר"א מביא את דין חדש, ומכאן למדים שחדש נוהג גם בתבואות נוכרי ו יהודי.
הב"ח (מקור 16)- לדעתו, שאלת הגמ' בירושלמי מוסבת על דברי ת"ק, הקובע שעורלה וכלאיים תקפים גם בחו"ל.
לפי דברי הב"ח, שיטת ר' אליעזר היא שחדש אכן קיים בחו"ל, אבל רק אצל תבואות יהודים, ואילו תבואת הנוכרי מותרת.
הב"ח תמה על הטור שציטט מתשובת אביו הרא"ש, על פיה אכן יש בעיית 'חדש' בתבואת הנוכרים, והדרך לפיתרון בעיה זו הוא בשימוש ב"ספק ספיקא". הלוא הרא"ש לא פסק בפסקיו ש'חדש' שייך בתבואת נוכרי?!.
הט"ז, חתן הב"ח (מקור 17)- חולק על שיטתו ומעדיף להקל ב'חדש' תוך שימוש במח' התנאים במשנת קידושין ובעובדה שלא נפסקה הלכה בגמ' כר"א.
שיטת ערוך השולחן והמשנ"ב
המשנ"ב (מקור 18)- בעל נפש יחמיר על עצמו.
ערוך השולחן (מקור 19)-
1. ציטוט של שיטת האו"ז, לפיה חדש בחו"ל מדרבנן.
2. דחייה של שיטת הב"ח, לפיה אין איסור חדש בתבואת נוכרים.
3. בתבואה ברוסיה ברור לגמרי שאין ספק ומדובר בתבואה חדשה שנזרעה באביב, לאחר הפסח.
4. ע"פ שיטת האו"ז, גם שדות ישראל בחו"ל פטורים מחדש, למרות שהאו"ז עצמו לא כתב כך!
מח' חסידים ומתנגדים-
¨ שיטת הגר"א (מקור 20)- חולק על היתר הב"ח.
¨ חסידים מתירים 'חדש' ע"פ הב"ח. יש המסבירים זאת בכך שהב"ח היה בצעירותו רב בקהילת מז'יבוז', עירו של הבעש"ט, ובקהילת בעלזא, ועל כן החסידים פסקו כמנהג המרא דאתרא במקומם. (ציץ אליעזר, מקור 21)
מקורות לעיון והרחבה:
1. הרב נחמיה טיילור, דף מקורות ועיון בסוגיית חדש בחו"ל:
http://www.torahmitzion.org/portal/forum_posts.asp?TID=119
2. אביעד ברטוב, איסור חדש ואיסור חדש בחו"ל:
http://www.etzion.org.il/vbm/archive/yomyom/o/o19.php
http://www.etzion.org.il/vbm/archive/yomyom/o/o20.php
3. אוהד פיקסלר, חדש בחוץ לארץ, שיעורים במסכת מנחות: http://www.etzion.org.il/vbm
4. הרב בני לאו, 'מסע בארון הספרים ההלכתי: גלגולי מצוות "חדש" בתולדות ההלכה' בתוך מסע אל ההלכה: עיונים בין-תחומיים בעולם החוק היהודי (בית מורשה ירושלים 2003) עמ' 127.
