I. מקור השם ניטל/ניתל:
בלטינית natalis פירושו יום לידה [מקור 1]
LATIN-ENGLISH DICTIONARY PROGRAM WORDS - Version 1.97FC
http://users.erols.com/whitaker/words.htm
natalis, natalis
birthday/anniversary; date of birth/founding/manufacture/origin; birthplace;
time of birth; horoscope; circumstances of birth; parentage (pl.), origins;
ישנם גירסאות בהן מופיע עם האות ת', ניתל (מקור 2- תרומ"ד, תלמידי ר' יונה). לשון תליה ותלוי. הכתיבה עם האות ט' היתה דווקא כדי להטעות את הגויים [מקור 3א- מהדיר לספר האגודה].
למה תליה?
א. צליבה = תליה. אין גנאי בשם "התלוי" [מקור 4-אוצר הויכוחים]
ב. ישו היה חייב מיתת בי"ד, כדיו מסית ומדיח. כל מי שמת בבי"ד, יש חובה לתלות גופתו [מקור 3.א.מהדיר בספר האגודה]
ניטל מלשון נטילה ולקיחה. עם האות ט' מופיע אצל רבנו אלחנן בן ר"י הזקן מדמפיר [מת עקה"ש בחיי אביו, מבעלי התוס'].
יש מומרים שפרשו את לשון ניטל מלשון תולעת, תולע, והסבירו שכך הוא יחסם של היהודים לישו [ספרי המומרים- מקור 4].
ר"ת: נישט יידען טארנען לערנען.
II. מתי חל הניטל?
חג המולד נחוג ב-25 בדצמבר בכנסייה הקתולית, בכנסיות הפרוטסטנטיות ובכנסייה היוונית-אורתודוכסית. הכנסייה הקופטית, וברוב העדות אורתודוכסיות (למעט היוונית) (הכנסייה האורתודוכסית של ירושלים, הכנסייה הפרבוסלבית הרוסית, הכנסייה הפרבוסלבית הסרבית, הכנסייה האורתודוכסית המקדונית, והכנסייה האורתודוכסית הגאורגית) מציינים את החג ב-7 בינואר. שוני זה נובע מכך שרוב הכנסיות המזרחיות לא קיבלו את הלוח הגרגוריאני, ולפיכך הן מציינות את חג המולד על-פי הלוח היוליאני הישן. הכנסייה היוונית-אורתודוכסית אימצה לוח שנה משלה הדומה מאוד ללוח הגרגוריאני, ולפיכך זוהי הכנסייה המזרחית היחידה החוגגת את חג המולד ב-25 בדצמבר, ביחד עם הכנסיות המערביות. בין שנת 1900 לשנת 2099 יש פער של 13 ימים בין הלוח הגרגוריאני ללוח היוליאני. הארמנים חוגגים את חג המולד ב-6 בינואר על פי הלוח היוליאני, שהוא למעשה ה-19 בינואר. זה היה מועדו של החג בכל הכנסיות לפני המאה ה-4 לספירה, והוא מצוין כיום בכנסיות אחרות (בייחוד בכנסייה הקתולית) כ"חג ההתגלות" (אפיפניה). [מתוך ויקיפדיה]
א. הרבי מלובבביץ' [מקור 5]: לציין את הניטל על פי הנהוג באותה מדינה.
ב. ייתכן ומדובר בתאריך של ט' טבת [מקורות 7, 7א] שמתפרש כתאריך לידתו של ישו.
III. היכן לא מציינים את ליל הניטל?
א. ספרדים – מדברי הרבי מלובביץ'. [מקור 8]
ב. בארץ ישראל: אם זה תלוי בשלטון, הרי שבא"י נהג בעיקר שלטון מוסלמי. אם זה תלוי בקיום של כנסיות, הרי שא"י מלאה בכנסיות ויש להקפיד שלא ללמוד בניטל גם בארץ ישראל. [מקור 8 ו-9]
IV. מנהגי הלילה
א. אמירה בקול של עלינו לשבח [מקור 10- ר' אייזיק טירנא]
ב. משחק בקלפים "קרטן" בלעז= שטן.
ג. חיתוך נייר טואלט לשבת לכל השנה. טואלט מהווה זלזול בישו. [מקור 12+ סיפורו של המומר במקור 11 על ישו המתגולל בבתי השימוש]
ד. עריכת חשבונות של מעשר כספים, צדקה וכו' (זה גם סוף שנת מס!).
ה. מנהג בחסידות לטגן לחם שום, כיוון שהשום מסריח מאוד [מקור 12]
ו. משחק השחמט + התמונה המפורסמת של הרבי מלובביץ' וחמיו.
V. איסור לימוד תורה
א. דין אבלות [ר' נתן אדלר, מופיע במקור 14]: כפי שאבלים נאסרו בתשמיש, כך גם בליל הניטל אין טבילה ונאסר התשמיש.
ב. לא יצאו באותו לילה החוצה, מחשש פוגרומים, ולכן לא הלכו לבימ"ד/מקווה טבילה באותו הלילה, לא הדליקו אור בבתים. [מקור 8 אצל הרב עובדיה יוסף, מקור 15- "יוסף אומץ" לגבי אי יציאה מהבית בכל המועדים הנוצריים].
ג. אצל הנוצרים עיקר החג הוא אחר חצות, שאז מתקיימת המיסה בכנסיות. דוקא בשעה זאת ישראל מסיימים ללמוד והולכים לישון, לכן שינו את הסדר, שלא ילמדו בערב, אלא ישנו ויקומו בחצות ללמוד דווקא בשעה שהנוצרים מתפללים בכנסיות שלהם [מקור 14- חת"ס] בכל מקרה, דעתו אינה נוחה ממי שעושים מלילה זה מושב לצים, כלומר משחקי קלפים למיניהם.
ד. באותו הלילה ישנה שליטה של 'קליפות'. כאשר לומד התורה אינו באמת ראוי למעמדו זה, הלימוד מחזק את ה'קליפות' של הרישעה.
ה. גופא האיסור ללמוד, כפי שנגזר ע"י חכמים, הוא הוא תורה. מנהג ישראל תורה הוא. [ר' יונתן אייבשיץ, מובא אצל הרב עובדיה יוסף, מקור 8]
בלטינית natalis פירושו יום לידה [מקור 1]
LATIN-ENGLISH DICTIONARY PROGRAM WORDS - Version 1.97FC
http://users.erols.com/whitaker/words.htm
natalis, natalis
birthday/anniversary; date of birth/founding/manufacture/origin; birthplace;
time of birth; horoscope; circumstances of birth; parentage (pl.), origins;
ישנם גירסאות בהן מופיע עם האות ת', ניתל (מקור 2- תרומ"ד, תלמידי ר' יונה). לשון תליה ותלוי. הכתיבה עם האות ט' היתה דווקא כדי להטעות את הגויים [מקור 3א- מהדיר לספר האגודה].
למה תליה?
א. צליבה = תליה. אין גנאי בשם "התלוי" [מקור 4-אוצר הויכוחים]
ב. ישו היה חייב מיתת בי"ד, כדיו מסית ומדיח. כל מי שמת בבי"ד, יש חובה לתלות גופתו [מקור 3.א.מהדיר בספר האגודה]
ניטל מלשון נטילה ולקיחה. עם האות ט' מופיע אצל רבנו אלחנן בן ר"י הזקן מדמפיר [מת עקה"ש בחיי אביו, מבעלי התוס'].
יש מומרים שפרשו את לשון ניטל מלשון תולעת, תולע, והסבירו שכך הוא יחסם של היהודים לישו [ספרי המומרים- מקור 4].
ר"ת: נישט יידען טארנען לערנען.
II. מתי חל הניטל?
חג המולד נחוג ב-25 בדצמבר בכנסייה הקתולית, בכנסיות הפרוטסטנטיות ובכנסייה היוונית-אורתודוכסית. הכנסייה הקופטית, וברוב העדות אורתודוכסיות (למעט היוונית) (הכנסייה האורתודוכסית של ירושלים, הכנסייה הפרבוסלבית הרוסית, הכנסייה הפרבוסלבית הסרבית, הכנסייה האורתודוכסית המקדונית, והכנסייה האורתודוכסית הגאורגית) מציינים את החג ב-7 בינואר. שוני זה נובע מכך שרוב הכנסיות המזרחיות לא קיבלו את הלוח הגרגוריאני, ולפיכך הן מציינות את חג המולד על-פי הלוח היוליאני הישן. הכנסייה היוונית-אורתודוכסית אימצה לוח שנה משלה הדומה מאוד ללוח הגרגוריאני, ולפיכך זוהי הכנסייה המזרחית היחידה החוגגת את חג המולד ב-25 בדצמבר, ביחד עם הכנסיות המערביות. בין שנת 1900 לשנת 2099 יש פער של 13 ימים בין הלוח הגרגוריאני ללוח היוליאני. הארמנים חוגגים את חג המולד ב-6 בינואר על פי הלוח היוליאני, שהוא למעשה ה-19 בינואר. זה היה מועדו של החג בכל הכנסיות לפני המאה ה-4 לספירה, והוא מצוין כיום בכנסיות אחרות (בייחוד בכנסייה הקתולית) כ"חג ההתגלות" (אפיפניה). [מתוך ויקיפדיה]
א. הרבי מלובבביץ' [מקור 5]: לציין את הניטל על פי הנהוג באותה מדינה.
ב. ייתכן ומדובר בתאריך של ט' טבת [מקורות 7, 7א] שמתפרש כתאריך לידתו של ישו.
III. היכן לא מציינים את ליל הניטל?
א. ספרדים – מדברי הרבי מלובביץ'. [מקור 8]
ב. בארץ ישראל: אם זה תלוי בשלטון, הרי שבא"י נהג בעיקר שלטון מוסלמי. אם זה תלוי בקיום של כנסיות, הרי שא"י מלאה בכנסיות ויש להקפיד שלא ללמוד בניטל גם בארץ ישראל. [מקור 8 ו-9]
IV. מנהגי הלילה
א. אמירה בקול של עלינו לשבח [מקור 10- ר' אייזיק טירנא]
ב. משחק בקלפים "קרטן" בלעז= שטן.
ג. חיתוך נייר טואלט לשבת לכל השנה. טואלט מהווה זלזול בישו. [מקור 12+ סיפורו של המומר במקור 11 על ישו המתגולל בבתי השימוש]
ד. עריכת חשבונות של מעשר כספים, צדקה וכו' (זה גם סוף שנת מס!).
ה. מנהג בחסידות לטגן לחם שום, כיוון שהשום מסריח מאוד [מקור 12]
ו. משחק השחמט + התמונה המפורסמת של הרבי מלובביץ' וחמיו.
V. איסור לימוד תורה
א. דין אבלות [ר' נתן אדלר, מופיע במקור 14]: כפי שאבלים נאסרו בתשמיש, כך גם בליל הניטל אין טבילה ונאסר התשמיש.
ב. לא יצאו באותו לילה החוצה, מחשש פוגרומים, ולכן לא הלכו לבימ"ד/מקווה טבילה באותו הלילה, לא הדליקו אור בבתים. [מקור 8 אצל הרב עובדיה יוסף, מקור 15- "יוסף אומץ" לגבי אי יציאה מהבית בכל המועדים הנוצריים].
ג. אצל הנוצרים עיקר החג הוא אחר חצות, שאז מתקיימת המיסה בכנסיות. דוקא בשעה זאת ישראל מסיימים ללמוד והולכים לישון, לכן שינו את הסדר, שלא ילמדו בערב, אלא ישנו ויקומו בחצות ללמוד דווקא בשעה שהנוצרים מתפללים בכנסיות שלהם [מקור 14- חת"ס] בכל מקרה, דעתו אינה נוחה ממי שעושים מלילה זה מושב לצים, כלומר משחקי קלפים למיניהם.
ד. באותו הלילה ישנה שליטה של 'קליפות'. כאשר לומד התורה אינו באמת ראוי למעמדו זה, הלימוד מחזק את ה'קליפות' של הרישעה.
ה. גופא האיסור ללמוד, כפי שנגזר ע"י חכמים, הוא הוא תורה. מנהג ישראל תורה הוא. [ר' יונתן אייבשיץ, מובא אצל הרב עובדיה יוסף, מקור 8]
